אפס פסולת, מקסימום שותפים

זבל זה זבל… אותו מצבור חומרים שרובנו בוחרים להרחיק מעצמנו כמה שיותר. לכל בית ההרגלים שלו, ולמרות שסבתא אומרת שלרוב כדאי לשמור על הרגלים, במקרה של רובנו דווקא שינוי הוא מה שנחוץ. אם רק נעשה זאת, נגלה שהזבל שלנו בעצם שווה כסף. הרבה כסף.

אבל איך עושים את זה יעיל ונכון? אחד מיועציו של ראש ממשלת בריטניה כתב שהאזרחים הם המשאב הלא מנוצל הגדול ביותר היום. והוא צודק: שינוי הרגלים הוא עניין של החלטה פנימית. אם תתקבל, נרוויח כולנו. אבל "הוראות מלמעלה" לא תמיד יובילו לתוצאה הרצויה.

בשנת 2010 הוביל השר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן, מהלך רחב היקף במסגרתו המשרד להגנת הסביבה הקצה כחצי מיליארד שקלים על מנת לעודד כחצי מליון תושבים למחזר את האשפה האורגנית שלהם. זהו שינוי מדיניות בהיקף שלא היה כמותו בתחום. אך מה עושים בכסף?

שיתוף בתכנון - ולא רק ביישום

מאיר אלקיים, מנהל האגף לאיכות הסביבה בעיריית כפר סבא, היה הראשון שצריך לפעול אחרת. מהשלב הראשון, היה ברור לכולם שזבל אורגני הוא מסריח. דמיינו קליפות של תפוחי אדמה דרות בפח אחד עם שאריות של חומוס וחתיכות עוף. למה לתושב לשמור אותם על השיש?

הדרך לממש את המהלך חייבה לשתף את התושבים בתכנון, ולא רק ביישום. את זה הבינו מהר מאוד גם גיל ארויו, מנהל אגף התברואה בעיריית תל אביב וקרי אוקונר, מנהלת החדשנות בעיריית אוסטין.

אבל איך מובילים שינוי ציבורי בשיתוף הציבור? איך יוצאים מהמסגרת של קבוצת מיקוד או סקר תושבים, ומייצרים תהליך חשיבה עירוני משותף ורחב? זה האתגר שעמד בפני כל עירייה וממשלה שניסו להוביל תהליך משותף, מתוך הבנה שהידע נמצא אצל התושבים.

כאן באה הטכנולוגיה של תובנות, שאפשרה לכפר סבא, תל אביב, אוסטין טקסס וערים נוספים לדבר עם התושבים - ולא רק לשלוח להם מסרים. במקום לתכנן את מהלך ההטמעה בחדר סגור, בשלושת הערים הללו גיבשו תובנות יחד עם התושבים על איך נכון לפעול.

להגיע אל התושבים בצורות שונות

התהליך פשוט: העירייה הגדירה את האתגר, התושבים גיבשו תובנות ובסופו של יום קיבל כל משתתף עדכון על תרומתו לתוכנית הפעולה. כל הידע שתרמו התושבים רוכז באתר האינטרנטי שכל עירייה יכולה לפתוח בחינם/ הפנייה אליהם נעשתה בערוצים שונים:

‍מדלת לדלת. כחלק מהמהלך, הגיעו נציגי העירייה לבתי התושבים, ובין היתר שאלו אותם "מה נכון עוד לעשות כדי לגרום לכם ולשכנים להפריד אשפה?".

מסרונים אישיים. העירייה נעזרה במספרי הטלפון הנייד של התושבים והציגה להם שאלות התייעצות בהתאם לנתוני המיחזור בבניין. גם המשוב נשלח במסרון!

שיחות טלפון. התושבים קיבלו שיחות אישיות והתבקשו להציע פתרונות. כלל הידע נוהל בצורה מרוכזת באתר ההתייעצות העירוני, כך שניתן היה להבין מה קורה.

שולחנות עגולים. בתל אביב ובכפר סבא נערכו שולחנות עגולים עם גורמים מרכזיים בעיר, כולל עסקים, וועדי תושבים וארגונים חברתיים. הדברים תומללו ועלו לאתר.

אירועים פתוחים. באוסטין (טקסס) ארגנה העירייה שורה של מפגשים עם תושבים מקבוצות שונות בהם הוצגו הנתונים והאתגר. התושבים השיבו ישירות במסרונים.

הטכנולוגיה של תובנות אפשרה לקבל בזמן אמת, בערוצים שונים, תובנות מעשיות ביחס ל"מה עובד". במקום מחקר איכותני, קבוצות מיקוד או יועצים להפרדת אשפה - התושבים הם שהביאו את הערך הרב ביותר לחשיבה. אפס פסולת, מקסימום השתתפות.

מה למדו באוסטין טקסס, בתל אביב ובכפר סבא?

העבודה עם התושבים הוכיחה את עצמה. בעוד היועצים הגיעו תמיד עם אותו "מתכון" (מערכת החינוך, הדרכות בבתים ופרסום עירוני) - התושבים הצליחו לייצר חשיבה אחרת, מעניינת יותר ושונה. הנה שלוש מהתובנות הבולטות:

אוסטין טקסס למדה שהבעיה היא קודם כל לוגיסטית: פחי המיחזור מפונים אחת לשבועיים, והם עולים על גדותיהם. מי שלא ממחזר לא מרגיש זאת. אבל אלו שממחזרים - סובלים (אתר ההתייעצות)

תל אביב הבינה שהמנהיגות הדתית יכולה לגרום לרבים מתושבי שכונת נווה אליעזר ליבנה למחזר אשפה, רק דרך הטמעת הנושא בבתי הכנסת והוצאת פסק הלכה של הרב הראשי (אתר ההתייעצות)

כפר סבא ראתה שמיקום הפחים בחדר האשפה הוא דבר מהותי להצלחה. חשוב שפחי המיחזור בחדר האשפה יהיו ראשונים ובולטים, על מנת שמי שממחזר יראה אותם ראשונים (אתר ההתייעצות)

היכולת לתכנן את השינוי וליישם אותו עם התושבים יצרה שינוי מהותי בחשיבה. לא עוד "הנחתה" של תכנית שנכתבה בעירייה, אלא בנייה משותפת שלה. העירייה מגדירה לאן רוצים להגיע (הגדלת המיחזור) והתושבים חושבים יחד איתה איך נכון לעשות זאת בתקציב הקיים.

לסגור את המעגל: החשיבות במשוב אישי לתושב

אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה צריכה לייצר למנהלים בעירייה "שורות תחתונות", ולאפשר לחזור לכל תושב עם עדכון אישי על השפעתו. החשיבות של הנושא כבר נכתבה בבלוג הרשמי של הבית הלבן.

למעשה, כפר סבא הייתה העיר הראשונה בעולם שהצליחה לחזור לכל תושב עם עדכון אישי על ההשפעה שלו. הודעות דוא"ל אישיות נשלחו בסוף תהליכי ההתייעצות אל התושבים. תל אביב הייתה הראשונה שיצאה במסע פרסום עירוני שהודה לתושבים על הרעיון שלהם.  

המשוב האישי שנשלח לכל תושב הופך אותם לשותפים שווים במאמץ. בניגוד לסקר או לקבוצת מיקוד, התקשורת עם העירייה היא אינה חד כיוונית, אלא תלת כיוונית: שאלנו אותך, ענית לנו והנה מה שהחלטנו.