.png)
לתיאום שיחה.png)
ריטה גולשטיין-גלפריןזהו מכתב פתוח למועמדים ומועמדות (בין אם חדשים, או בין אם ראשי רשויות מכהנים). אנחנו פונים לאותה קבוצת אוכלוסייה שמאמינה שאפשר אחרת, שניתן לשנות ומוכנה לעמוד לבחירת הציבור כדי לעצב תמונות עתיד טובה יותר לרשות המקומית (בין אם עיר, יישוב קהילתי או מועצה אזורית).
עוד חצי שנה יש בחירות לשלטון המקומי. חצי שנה זה בדיוק זמן נהדר להתכונן, להכין את הקרקע ולבנות מצע אפקטיבי – כזה שמתייחס לאתגרים אמיתיים של התושבים, מציע פתרונות עם יעדים אסטרטגיים ורותם את חכמת ההמונים.
אז מועמד/ת יקר/ה, יש לך מחשבות על כיצד תמקסם ערך לתושבים שלך?
כשירות לציבור, החלטנו למפות את כל שלבי התהליך. חשוב לציין שחלק מהמועמדים יחליטו לבחור בצורה מודולרית בחלק אחד ואחרים יבחרו אולי בכל התהליך המלא.
השלב הראשון והחשוב ביותר: ענווה ונכונות ללמוד מחכמת ההמונים!
אם את/ה קוראים את זה אז כנראה אתם מבינים שהחכמה לא נמצאת בין אוזן שמאל ולאוזן ימין שלך. גם אם זו קנדציה שניה שלך כרה"ע, גם אם אתה חבר מועצה כבר שנים רבות, גם אם את מכירה היטב את העיר/ הישוב וכתובת לפניות ציבור, גם אם אתם באים עם הכוונות הכי טובות וסט של פתרונות מגובשים – עדיין הידע נמצא בשטח.
חשוב לפנות לתושבים ישירות כדי להבין מה הן נקודות הכאב הכי בוערות שלהם.
אולי תופתעו ממה שתגלה.
זהו שלב רחב של פניה בשאלה פתוחה לכלל התושבים בשאלה כנה כדי להבין מה הנושאים הכי משמעותיים שדורשים טיפול ברשות. אפשר לנסח אותה על דרך השלילה (מה האתגרים?) או על דרך החיוב (מה החלומות, שאיפות שלכם?).
שלב זה מתמקד בשאלות מסוג "מה": שאלות שנועדו להגדיר את תמונת העתיד / מדדי התוצאה של תחום מסויים. התשובות ישקפו את העולמות השונים של המשתתפים, מאחר וכל אחד רואה תמונת עתיד אחרת. בסוג כזה של שאלות, אין תשובות "נכונות" - התשובה קשורה לזווית השקפה של המשתתפים.
כרגע זה עוד לא המקום לדבר על ה"איך" – אליו נגיע בהמשך התהליך.
תוצר של השלב הזה: תובנות.
כן, זה לא רק השם שלנו כארגון (😝) שמבקש לשפר את קבלת ההחלטות בזירה הציבורית והחברתית, אלא גם כלי חשוב לאימוץ אסטרטגיה. תובנה משקפת מה נכון לעשות אחרת כדי לשנות את המציאות. במילון אבן שושן הוגדרה כ"תְּפִיסָה שִׂכְלִית מְקוֹרִית וּמַעֲמִיקָה". בחיים, היא עוזרת לנו להבין מה עובד (ומה לא) ומשקפת כיוון פעולה אותו ניתן לעגן בהחלטות שנקבל על משאבים, נהלים או מבנים ארגוניים.
בהקשר שלנו, בתום שלב השאלה הפתוחה, מגבשים תובנות על הדברים המרכזיים שצריכים להיות במצע.
איך הדבר יישרת אותך במסע הבחירות? קודם כל, זה יעזור לך למקד את השיח והמצע שלך לבחירות. זה יכול לעזור גם בדאטה מבוסס לחוגי בית וכנסי תומכים, בעצם להגיע לשיח עם תושבים עם תובנות שנתמכות בינה מלאכותית ומסתמכות על חכמת ההמונים של התושבים עצמם.
הביקורת שמוטחת הכי הרבה בפוליטיקאים היא שהם מדברים בסיסמאות (וגם פייק ניוז, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר). אנחנו לא נוכל לפתור את כל הסטיגמות, אבל על מנת לחזק את המעמד המקצועי שלך כמועמד - השלב הבא יהיה להנגיש לציבור את האג'נדה המקצועית שלך, מה הדגשים שחשוב לך לשים בתכנית עבודה חמש-שנתית (לפחות עד הבחירות הבאות).
מצע מקצועי עם יעדים אסטרטגיים.
מגובים בידע שעלה מן השטח ומיקוד באתגרים המשמעותיים ביותר, תוכל לבנות תכנית עבודה שמבוססת על:
תוצאה משקפת שינוי במונחי משתמש הקצה (העיר, לא העירייה - לדוג' תוצאה היא עיר נקייה יותר; תפוקות יכולות להיות מגוון פעולות של פחים חמים, תגבור מנקים, הגברת אכיפה ופעולות נוספות); היא אינה ניתנת לשליטה מלאה שלנו (גם אם ניתן להשפיע עליה אם נבחר באסטרטגיה נכונה); והיא מהווה תכלית ולא אמצעי.
תוצר של השלב הזה: יעדים אסטרטגיים.
💡 טיפ למטיבי לכת 💡
לא רוצים להסתמך רק על בסיס הדאטה שעלה מהשטח מתהליך שיתוף הציבור? אין בעיה עשינו חריש עמוק על מדדי תוצאות נפוצים בעולם. אספנו בגליון אחד קרוב ל-1,000 מדדים מחמש ערים: עיריית סאן פרנסיסקו, עיריית ניו יורק, עיריית לונדון, עיריית קופנהאגן (תודה לך בירגיטה!) ועיריית אשדוד. לאלה נוספו מדדים משלושה ארגונים בינלאומיים: האו"ם (UN Sustainable Development Goals) , האיחוד האירופי (EU Reference Framework for Sustainable Cities) וה-OECD (OECD Better Life Index), וגם מדדים שונים שסייענו לגבש לאורך השנים עבור משרדי הממשלה בישראל, עיריית תל אביב ועיריית ירושלים. לאחר מכן, ניפינו את התפוקות, והגדרנו 18 תחומים בהם יותר מ-200 מדדי תוצאה.
אחרי שהגדרנו יעדים אסטרטגיים שחשוב לכלול במצע, זה הזמן לחזור שוב אל הציבור בשני סוגים שונים שאלות.
זוכרים שבשלב הראשון דיברנו על שאלות ה"מה", כשניסינו לדייק את נושאי הליבה? ובכן עכשיו הגיע תורם של שאלות "איך": שאלות שנועדו להבין מה צריך לשנות כדי להגיע לתוצאות שהוגדרו. אתגרים כאלה תמיד כוללים מצבים של אי וודאות, והאתגר הוא להבין מה צריך לשנות בהיבטי תקציבים ורגולציה כדי להצליח. במילים אחרות, השאלה נועדה "להבין מה עובד" (ומה לא).
הרעיון של שלב נוסף של שיתוף ציבור הוא להתמקד בת'כלס. מה עבד, מה לא עבד ואילו הצעות פרקטיות יש לתושבים להציע. חשוב להביא פרספקטיבות רחבות של הציבור, ולא להיצמד רק למומחים כאלו או אחרים. לא כל ההצעות יהיו בהכרח טובות או ישימות, אבל זה יאפשר לשים זרקור על נקודות עיוורון של מקבלי החלטות לאורך השנים וכן להביא גם מספר רעיונות חדשניים ופורצי דרך. ממש win-win.
רוצים עוד סיבה למה לשתף פעם נוספת את הציבור בקבלת ההחלטות ובניית תוכניות?
ובכן זה רותם אותם. הם הופכים להיות חלק מהתהליך, חלק מהשינוי, חלק מעיצוב אסטרטגיה ומדיניות – ולכן בבוא היום לכשתבחר או תבחרי הם ירגישו שהם מחוייבים לתוכניות ולהובלת השינוי.
יש יותר טוב זה?
תוכנית עבודה טובה משקפת מה נרצה לעשות (=תפוקה) - ואם תיושם במלואה, תקדם את הארגון לעבר המקום אליו ירצה להגיע (=תוצאה).
הדבר החשוב לזכור הוא שתוכנית העבודה נמצאת כמעט בשליטתנו המלאה. מכאן, שתוכנית עבודה מוגדרת במונחים תפוקתיים, המשקפים את ליבת הפעילות שלנו (למשל: סלילת 250 ק"מ כבישים מהירים בין-עירוניים, הטמעת תוכנית לימודים חדשה ב-75% מכיתות הלימוד או הגדלת כמות פינויי האשפה בעיר ב-35%). היא מגדירה דברים עליהם אנחנו יכולים להתחייב.
מאחורי הגדרת התפוקות המספריות שהתוכנית תייצר, ניצבים כמובן שינויים והתאמות שמוביל התוכנית צפוי לעשות, אותם ניתן למדוד במונחים של היקף תקציב או היקף הרגולציה שתשתנה. בסופו של יום, בארגון ציבורי, על מנת להתקין רמזורים, לשנות תוכנית לימודים או לסלול כבישים - יש צורך לשנות אחד מארבעה דברים:
