העשור האחרון סימן השקעה של ממש בצעירים (בני 18-35). ממשלת ישראל החליטה באחרונה על הקמת רשות צעירים ומרכזי צעירים קמים בעשור האחרון במרכז ובפריפריה. המטרה היא לסייע לצעירים לאורך מסלול חייהם, אך האתגר הוא להבין מה באמת הצעירים ראשונים, ואיך ניתן לסייע להם.
מרכז הצעירים הגדול והמפורסם ביותר בישראל הוא ללא ספק זה שהקימה עיריית תל אביב-יפו, בהובלת מיכאל וולה, ברחוב מזא"ה 9. זה לא רק היה אחד מהמרכזים הראשונים שהוקמו, אלא גם אחד מהמקרים הראשונים בהם תהליך שיתוף רחב, באמצעות הטכנולוגיה של תובנות, סייע לארגון להצליח, ובגדול.
במזא"ה 9 פנו לאלפי צעירים, דרך שילוט עירוני, רשימות תפוצה, רשתות חברתיות ונציגים עם iPads שעמדו ביציאה ממועדונים מרכזיים בעיר. 1,095 תשובות נאספו - שתורגמו ל-7 תובנות. הכל התחיל בשאלה פשוטה ששאל ראש העירייה: פתחנו עבורך את מזא"ה 9, בית הצעירים בתל אביב-יפו. עכשיו הזמן לקבוע מה יהיה בו. מה יגרום לך לבוא לבקר?
במקרה המבחן שפרסמנו ניתן לקרוא על התובנות בהרחבה. אחת המרכזיות שבהן היא ההבנה שקיים צורך בקרב צעירים להכיר צעירים אחרים ולייצר לעצמם קהילה, גם בלי המסגרת הלוחצת של דייט: אף אחד לא רוצה להגיד שהוא מעוניין בהגדלת המעגל החברתי שלו, אבל אם מרכז הצעירים יוכל לייצר התכנסות סביב מטרה משותפת אחרת - המינגלינג לפני ואחרי כל אירוע הוא העניין.
גם מרכז הצעירים בירושלים החליט שנכון לשתף את הצעירים לפני שמתכננים עבורם. בשנת 2015, התייעץ מרכז הצעירים בראשות שלמה לוי עם תושבי העיר על התוצאות המרכזיות עבור משפחות צעירות בעיר: חינוך לגיל הרך, חינוך, חיי תרבות ופנאי, קהילתיות ומעורבות, מתן שירותים וקשר עם התושב ושיפורים במרחב הציבורי.
בשנת 2016, הרחיבו את החשיבה לגיבוש מדיניות רשות הצעירים כולה. כחלק מכנס הצעירים השנתי, פנתה הרשות לצעירים ושאלה אותם מה צריך לעשות כדי להגשים את התוצאות שהוגדרו: קידום עסקים, פיתוח קריירה, יצירת חוויה סטודנטיאלית אחרת, קידום אקטיביזם וסובלנות ושונות בירושלים. בשני המקרים, התובנות סייעו לעצב את מדיניות הצעירים העירונית.
גם תל אביב וגם ירושלים עברו תהליך דומה. ראשית, על מנת להביא שינוי, מרכז הצעירים צריך להגדיר את התוצאות אותן הוא רוצה לקדם, דוגמת קידום יזמות של צעירים, הגדלת מספר המתנדבים וכמות הצעירים הנשארים. על בסיס התוצאות, אלו השלבים שאנו ממליצים עליהם:
מכוונים (לתוצאה ראויה). הגדרת התוצאה לרב תתקיים יחד עם הצוות המצומצם שלך. במזא"ה 9 למשל היה חשוב למנהלים להבין מה יגרום לצעירים להגיע למרכז.
שואלים. פעם היה צורך לכנס קבוצות מיקוד או שולחנות עגולים. היום ניתן לעשות זאת בקלות באמצעות הטכנולוגיה. השאלה מאפשרת גם לקבל פתרונות חדשים, וגם לרתום את הקהילה.
פוגשים. לצד הטכנולוגיה, כדאי גם להיפגש עם קבוצה נבחרת של צעירים בשטח. זה יכול דרך קבוצות צעירים אשר כבר נפגשות בעיר בפעילויות שונות ממילא.
מעבדים. הטכנולוגיה שלנו תאפשר לכם לייצר תובנות מכלל הידע שתאספו בתוך ימים ספורים. עיבוד התשובות שהתקבלו לתובנות מאפשר לכם להבין מה עובד ולאן צריך להתקדם.
מחליטים. אסור לשכוח בסוף התהליך להגיב לתובנות, ולקבל החלטות. יש הרבה תהליכים שהסתיימו כמו שהחלו. סגירת המעגל תגדיל את האמון הניתן בכם, ותאפשר לשנות.
תמיד ניתן להשתמש בשיטות הרגילות: רשימות תפוצה, שיתוף ברשתות חברתיות או רשימת מסרונים. אבל, לא חייבים להביא את הצעירים אליכם. אתם יכולים להגיע אליהם. במאז"ה 9 נציגי העירייה ממש יצאו לרחובות, פגשנו את הצעירים והזינו את התשובות שלהם על גבי Ipads. העירייה יזמה גם אירועים עם אטרקציות להורים צעירים, ושם נאספו התשובות מהמשתתפים. בירושלים ארגנה העירייה כנס של נותני השירות יחד עם המשפחות הצעירות עצמן.
בין אם החלטתם לפנות בערוצים הרגילים, לכנס קבוצת מיקוד או להגיע אל קהלי היעד - חשוב רק להעלות את כל הידע שנאסף לאתר התובנות שלכם. הדבר יאפשר לשלב בין העולם הפיזי לבין העולם הדיגיטלי, כך שתוכלו לעבד את הידע לתובנות ולקבל החלטות.
כל משתתף שרשמתם באתר שלכם יקבל בסופו של יום משוב אישי על השפעתו. לסגירת המעגל עם המשתתפים יש יתרונות רבים. זו הדרך היחידה לגרום למשתתפים לעזור לכם בפעם השנייה:
מנהלים מבינים כיום כי על מנת לפצח סוגיות מורכבות ולמצוא פתרונות חדשניים יש להרחיב את מעגל החשיבה. במרכזי הצעירים האתגר גדול עוד יותר. היכולת לפתוח את מעגל החשיבה לכל קהל הצעירים מאפשרת לכם גם להחליט טוב יותר, וגם לרתום אותם לפעילות המרכז שלכם בהמשך.